החלטה בתיק ת"א 7655-02-11

1.         ב"כ התובעת הודיע כי התובעת אינה מסכימה להצעת בית המשפט לסילוק התביעה. נטען, כי לא נלקח בחשבון הפסד השתכרות למשך למעלה משנה לאחר התאונה (והוזמן לשם כך אישור מהעירייה) וכן, לא נלקח בחשבון רכיב של התאמת דיור.

2.         ברור, כי זכותה של התובעת שלא לקבל את הצעת בית המשפט ואין בכך כדי לפעול לרעתה או לפגוע בתביעתה בהמשך.

3.         התובעת בחרה ליתן הסבר קצר לדחיית ההצעה ובנסיבות תיק זה, אעיר מספר הערות באשר לנימוקיה והתנהלותה.

מיד לאחר קבלת חוות דעתו של ד"ר מלמד, המומחה מטעם בית המשפט, עתרה התובעת להורות על הגשת תחשיב נזק. עוד בטרם ניתנה החלטה בעניין זה, הגיש ב"כ התובעת תחשיב נזק. בהמשך, נחקר המומחה לבקשת הנתבעות. בסיום החקירה, הסכימו הצדדים להגשת תחשיבי נזק. ב"כ התובעת הבהיר במפורש, לאור שאלתי, כי הוא אינו צריך לתקן את תחשיב הנזק מטעמו. הנתבעות הגישו תחשיביהן וניתנה הצעה על בסיס תחשיבי הנזק מטעם הצדדים והמסמכים שצורפו אליהם.

הליך הגשת תחשיב הנזק נועד ליתן לצדדים הזדמנות להעלות בפני בית המשפט את כלל טיעוניהם, על מנת שבית המשפט ישקול אותם ויתן הצעה לסילוק התביעה, על בסיס החומר שהונח בפניו. הצעות בית המשפט ניתנות לאחר עיון מעמיק במסמכי התיק ועריכת חישובים מתאימים.

באשר להפסדי השכר בשנה הראשונה לאחר התאונה - על פי המסמכים שצורפו לתחשיבים, הרי שהתובעת קבלה שכר ממעסיקתה (התובעת לא צרפה תלושים מהתקופה שלאחר התאונה אולם, ניתן ללמוד לכאורה מדו"ח תקופות דיווח והכנסות של המל"ל מיום 1.11.2012, כי בשנת 2010 ובחדשים ינואר ופברואר 2011, היא קבלה שכר מלא, התואם את שכרה בשנת 2009).  התובעת לא התייחסה לכך כלל בתחשיבה. אם בקשה התובעת להראות כי שכרה שולם לה באותה תקופה בגין פדיון ימי חופשה, היה עליה לעשות כן בתחשיב הנזק שלה. בנוסף, אם בקשה להראות כי נאלצה לעשות שמוש בימי מחלה וכי היא זכאית לפיצוי בגין כך, עליה לעשות כן במסגרת תחשיב הנזק וליתן הסבר מתאים, כדי שהדבר יקבל התייחסות מתאימה בעת ההצעה. קשה גם להעלות על הדעת שהתובעת לא ידעה כי קבלה שכר מלא בעת תקופת אי הכושר הנטענת. על בעל דין המבקש לקבל הצעה לפשרה להעלות בתחשיבו בפני בית המשפט את כל הטענות הרלבנטיות. דבר זה לא נעשה ולמעשה, התובעת לא התייחסה כלל לתלושי השכר שלה ולעובדה שקבלה שכר, אף שמדובר בעניין מהותי.

יתירה מזאת, עיון בתחשיב הנזק מעלה, כי לא נזכרת בו ולו במלה טענה בדבר התאמת דיור. גם בכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידי התובעת לא מוזכר ראש נזק זה.

נראה לי, אפוא, כי הליך הגשת תחשיבי הנזק היה מיותר מלכתחילה, וחבל.

4.         לאור הודעת התובעת, אני מורה לצדדים להגיש את עדויותיהם בתצהירים.

            התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בתוך 30 ימים מהיום.

            הנתבעות תגשנה תצהירי עדות ראשית מטעמן בתוך 30 ימים לאחר מכן.

הצדדים השלישיים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם בתוך 30 ימים לאחר הגשת תצהירי הנתבעות.

            הצדדים יצרפו לתצהיריהם מסמכים רלבנטיים, אשר בכוונתם להגישם במהלך הדיון.

5.         במדה ומי מהצדדים מבקש לזמן לישיבת ההוכחות שתקבע עד שאינו בשליטתו, עליו להגיש בתוך המועדים המפורטים לעיל, בקשה מנומקת במסגרתה יבהיר מהו תוכן עדותו הצפויה של העד ומדוע לא ניתן להגיש את העדות בתצהיר.

6.         הצדדים יחליפו ביניהם את המסמכים הרלוונטיים ללא יוצא מן הכלל ויודיעו זה לזה בתוך 30 יום ממועד קבלת המסמכים אם יש התנגדות להגשת מסמך מסוים כראיה ואם יש צורך לזמן את העד עורך המסמך לחקירה. הוצאות המשפט יפסקו גם בהתחשב בעמדת הצדדים ובצורך בשמיעת עדים כאשר יתברר בסופו של דבר שניתן היה לוותר עליהם.

7.         ימי הפגרה ימנו במניין הימים.

8.         אציע לצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לעניין האחריות וחלוקתה בין הנתבעות ולהתמקד בעניין הנזק.

            במדה והצדדים מסכימים לכך, יחסך מהם הצורך בהבאת ראיות בעניין האחריות. ככל שהצדדים מסיכמים לכך, יגישו הסדר דיוני מתאים, עד ליום 3.8.2013.

9.         אני קובע ישיבת הוכחות בפני ליום 30.1.2014, בשעה 10:00.